סוניה ברנשטיין הייתה שבוייה בגטו בעיר חמלניצקי באוקראינה. סוניה ואמה הצליחו לשרוד בדרך פלא את הפוגרום הראשון בנובמבר 1941. מיד לאחר הפוגרום הגיעה אלכסנדרה מלניק, אמה של חברת בית הספר של סוניה, אל שער הגטו תוך כדי סיכון רב. היא נכנסה לתוך הגטו, ולקחה את סוניה ואת אמה אליה הביתה מתוך רצונה החופשי. הניצולות, סוניה ואמה הסתתרו אצלם במשך שנה. משפחת מלניק הייתה משפחה נזקקת. הם חיו בעוני מחריד. הם התחלקו עם סוניה ואמה בכל אשר היה להם – אוכל, בגדים ומגורים.לאחר שנה שבה מצאו מסתור אצל משפחת מלניק, הכריזו הגרמנים על הפתרון הסופי. משפחת מלניק לא גירשה את סוניה ואמה והמשיכה להסתיר אותם. בימים מסוכנים במיוחד הובילו אותם הילדים של משפחת מלניק ליערות ומקומות מסתור והיו מביאים להם אוכל כל מספר ימים. לאחר מכן, היו באים לקחת אותם חזרה לביתם. בהמשך המלחמה, אלכסנדרה העבירה אותם לשטח כבוש ברומניה הנקרא טרנסניסטריה באמצעות שני אנשים אשר היו מוכנים לסייע תמורת תשלום. הם הגיעו לעיר מוגילוב-פודולסקי וכך הצליחו לשרוד את המלחמה. לאחר שהצליחה להעביר אותם, הייתה מעבירה אלכסנדרה מלניק בסיוע ילדיה עוד יהודים שהסתתרו לטרניסטריה למען שינצלו.
מתוך: אדם לאדם – אדם! חסידי אומות העולם – תושבי חיפה, גדעון רפאל בן-מיכאל, המכון ללימודי השואה ע”ש אייבשיץ, פברואר 2007
ויקטור, בן של אלכסנדרה מלניק
