הקמפיין להפללת הלקוח

• למידע נוסף
• המטה למאבק בסחר בנשים
• לחתום על העצומה – הדרך לעצור את תופעצ הסחר בנשים היא התמודדות עם הלקוחות
• סרטונים של המטה

 

נתונים על תעשיית הזנות בישראל

קשה להעריך את היקף מעגלי הזנות בישראל, כמות הנשים, הגברים, הקטינים והקטינות הנמצאות במעגלים אלו, כמו גם כמות מנצלי המצוקה (“לקוחות”) הפוקדים בתי-בושת, דירות דיסקרטיות, מועדוני חשפנות ונשים הפעילות ברחוב.

הערכות המשטרה, הכנסת וארגוני הסיוע לנמצאות במעגלי זנות נעים סביב המספרים הבאים:

15,000 איש ואישה נמצאים במעגלי זנות, לרבות אלפי קטינים וקטינות.

מעל 80% מהנמצאות במעגלי זנות חוות התעללות פיזית ומילולית חוזרת ונשנית (לרוב על-ידי “לקוחות”).

הסיכוי להיאנס בקרב נשים וגברים במעגלי זנות גבוה במאות אחוזים מזו של האוכלוסיה הכללית.

תוחלת החיים של נשים וגברים הנמצאות במעגלי זנות נמוכה בעשרות שנים מזו של האוכלוסייה הכללית.

גיל הכניסה הממוצע למעגלי זנות הינו 12-14.

*הנתונים שהובאו נוגעים לישראל ומבוססים על דיווחים רשמיים של המשטרה והכנסת.

חקיקה בישראל הנוגעת לזנות

כיום, במדינת ישראל לא חל איסור על “מכירתם” ו”רכישתם” של שירותי מין. עם זאת, הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום אסורה, כמו גם סרסרות , שידול ופרסום שירותי זנות. כמו כן, חל איסור פלילי בכל מה שנוגע לזנות קטינים .

חוק העונשין קובע כעבירה פלילית: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות (שידול), ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות.

החוק במתכונתו הנוכחית לא מונע את התקיימותה של תעשיית הזנות. להפך, מדובר בתעשייה שמגלגלת מילארדי שקלים בשנה, ומשלבת בתוכה סחר משמעותי בבני-אדם, התעללות פיזית ומילולית בנשים במעגלי זנות ועוד רעות חולות רבות. לטיפול במצב הציעו שני פתרונות הפוכים: מיסוד הזנות והפללת הלקוחות.

מדוע מיסוד איננו הפתרון

מיסוד הזנות משמעו- הפיכת הפרקטיקה לחוקית באמצעותמתן רשיונות לעיסוק בזנות. בתחילת שנות האלפיים הזנות מוסדה בהולנד, גרמניה, וחלקים מאוסטרליה וניו-זילנד. בכל המדינות נתגלה כי חלה עלייה בשיעורי הזנות הלא-חוקית וזנות הקטינים ובעיקר- עלייה ניכרת בהיקפי הסחר בנשים למדינות אלה.

לפני מיסוד הזנות בהולנד בשנת 2000 פעלו בהולנד כ-30,000 איש ואישה בתעשייה. אולם, לאחר הפעלת החוק רק 1,000 עמדו בקריטריונים הנדרשים לקבלת רשיון למתן שירותי זנות. לפער זה היו השלכות מרחיקות לכת על 29,000 הא/נשים שלא יכלו להרשם באופן חוקי. מספר שנים לאחר מכן, הממשל עצמו דיווח כי נצפתה עלייה ניכרת בזנות הלא-חוקית וארגון Child Watch  דיווח כי כמות הקטינים שנכנסו למעגל הזנות עלה מ-4,000 ל-15,000.

במקום להנות מ “זכויות עובדים”, תחת מעטה המיסוד, נהנים סרסורים לבצע התעללות אכזרית בנשים וגברים במעגלי זנות במסווה של “מנהלים” ו- “אנשי עסקים”.

פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

הזנות בגרמניה מוסדה בשנת 2001. נציגי המשטרה הגרמנית דיווחו ב-2010 כי כמות הסחר  עלתה באופן מסחרר, וכי בחמש השנים שקדמו לדו”ח הסחר עלה ב-70%. הם הסבירו זאת בכך שגרמניה הפכה למוקד משיכה עבור סרסורי העולם, אשר ייבאו נשים ממדינות רבות אל תוך גרמניה. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן וכאן.

דיווחים מאוסטרליה וניו-זילנד היו דומים לאלו בהולנד וגרמניה. בקווינסלנד שבאוסטרליה נמצא ש-90% מתעשיית הזנות הייתה זנות לא חוקית, וכי מיסוד הזנות רק חיזק והעשיר את הסרסורים ומנהלי בתי הבושת. בניו-זילנד נשים בתעשייה דיווחו כי החוק לא מגן עליהן מפני האלימות הרבה אשר נפוצה בתעשייה וארגוני נשים הביעו דאגה לנוכח העובדה שילדות רבות המשיכו להכנס אל תוך מעגלי זנות. לפרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

המיסוד לא הביא אמנסיפציה, הוא כינס תחתיו יחס בלתי הומאני ומשפיל כלפי נשים, משום שהצהיר על מכירה וקנייה של הגוף האנושי אנושי כעניין לגיטימי.

הפללת הלקוח

על מנת להיאבק בזנות ובסחר בבני אדם, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים, כי אם יש להקטין את הביקוש ולפעול כנגד החוליה בשרשרת הזנות שהנה לכאורה סמויה מן העין- הצרכנים. החקיקה המבקשת להוקיע מציאות בה רכישת שירותי מין תשלום הנה לגיטימית, מבוססת על  מודל החוק הנורדי, שהתקבל לראשונה בשבדיה, ויושם גם באיסלנד, פינלנד ,נורבגיה,סקוטלנד ולאחרונה גם בצרפת. החוק הוכח כאפקטיבי בהרתעה של לקוחות פונטציאליים ובמדינות בהן החוק עבר החוק ניכרה ירידה משמעותית בכל סוגי הזנות והסחר.

 רקע על הצעת החוק

ב-2008 חברת הכנסת זהבה גלאון הניחה על שולחן הכנסת את הצעת החוק להפללת החוק. הצעת החוק לא עלתה לדיון. ב- 2010 הניחה הצעה דומה חברת הכנסת (לשעבר) אורית זוארץ ואילו בפברואר 2012, לאחר עבודת שטח משמעותית וקמפיין העלאת מודעות למציאות של תעשיית הזנות והסחר בישראל,

ועדת השרים לחקיקה הצביעה פה אחד לתמוך בחוק והחוק עבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת.ואולם, בטרם ההצעה הספיקה לעבור את יתר הקריאות הנדרשות לשם אימוצה בספר החוקים, הכנסת פוזרה וההצעה נשמטה ולכן צריך להתחיל את התהליך מחדש. אבל אנחנו לא מוותרים!

מטה המאבק בסחר בנשים התחיל בקמפיין מחודש להעלאת מודעות בקרב הציבור וחברי הכנסת בכדי לדאוג שבמהלך כהונתה של הכנסת ה-19 , החוק יעבור, וישראל תצטרף לכל אותן מדינות נאורות ומתקדמות, אשר מוקיעות מקרבן את קיומה של תופעת העבדות המודרנית .

למה להתרכז בלקוחות?

לא שכנענו שצריך להתרכז בלקוחות דווקא? הנה כמה מקורות שעושים סדר.

למה צריך להתרכז בלקוחות ולא בקורבנות? מסמך של עו”ד עדי בן יעקב.

נסיון לאפיין את הלקוחות של תעשיית הזנות. מסתבר שזה יכול להיות כל אחד.

מאמר של עו”ד נעמי לבנקרון על לקוחות של שירותי מין.

סרט משכנע של הפרופסור מייקל סנדל – what money can’t buy.

השוואה בין שבדיה (המודל הנורדי) והולנד (מיסוד).

חוץ מהמקורות הללו, כדאי לבדוק גם את:

אתר מכון תודעה, המרכז מידע רב על תעשיית הזנות בישראל ובעולם

Prostitution Research and Education – הקורא לביטול הזנות ומציאת פתרונות לא/נשים בתעשייה.