ליאון הורנונג, היה מסעדן שניהל מסעדות אחדות בעיר צאשין שבשלזיה עילית-פולין. דיבורו הפולני וגרמני היה רהוט, כך שיכלו להופיע בציבור ולכן חשדו שהוא “פולקסדויטשים”. בשנת 1941 עם כיבוש האזור ע”י הגרמנים, החליף ליאון את עיסוקו ועבר לעבודת בנייה. הוא למד מהר את המקצוע וקיבל עבודה כאחראי על בניית גשר בכפר סטינאווה בקרבת סטרי. הוא הופיע לעבודה כפולני. מאחר ששלט בשפה הגרמנית ברהיטות, סברו מעבידיו וחבריו לעבודה כי הוא “פולקסדויטשה”. טענתו הייתה כי בעקבות המלחמה מתעכבת קבלת המסמכים שלפיהם יחשב כ”פולקסדויטשה”. לאון הורנונג, הודיע לעובדי הפירמה כי הוא זקוק לבחורה שתנהל את משק ביתו. במטבח של אותה פירמה עבדה בחורה אוקראינית בשם אננה טומצ’וק שהייתה כבת 18-17. עובדים המליצו עליה. היא התקבלה לעבודה בניהול משק ביתו. לאחר שמשפחת הורנונג עברה לפודוואלצ’יסק עברה עמם גם אננה, שהמשיכה לדאוג להם. בסיטואציה זו, נרקמו יחסים רומנטיים בין לאון הורנונג ואננה. באותה עת, עדיין לא ידעה כי המשפחה הינה משפחה יהודית. פשטה השמועה כי המשפחה הינה משפחה יהודית והם הוזמנו לחקירה במשרדי הפירמה. האב הורה לבניו ללבוש את בגדיהם הטובים והם נמלטו. אננה שאלה לסיבת בריחתם הפתאומית ואז הם גילו לה שהם יהודים. הם ברחו לקאצ’נובה ושהו בביתו של ידיד פולני במשך שבועיים והתחזו כקייטנים שהגיעו לחופשה. הופעתם לעבודה בבגדים נאים עורר שוב חשדות במקום העבודה. הורנונג הפיץ שמועה כי הוא מחכה לבואה של אשתו שתביא עמה את המטען. הוא אזר עוז ופנה לאננה שתגיע אליוכעבור ימים ספורים הופיעה אננה עם 6 מזוודות, בהן ארזה את בגדיהם ורכושם וחבילות נוספות.
