אִירֵנָה שוורץ’ (פולין)
בספטמבר 1942 התגוררה משפחת סִיץ’ בלְבוֹב. קודם ברח אבי המשפחה מפני הגרמנים ונטש את האם יַנִינָה בכלא רוסי, ממנו שבה אל שלושת ילדיה: ווֹלוֹדִימִיז’ בן ה 13, אַנְדְזֵ’יי בן ה 11 ואִירֵנָה בת העשר. יַנִינָה החליטה להצטרף ביחד עם ילדיה לאביה הזקן והחולה ששני בניו נרצחו בידי הגרמנים. עוד בּלְבוֹב התוודעה יַנִינָה למיכאל שְוַורְץ והחליטה להציל את בתו בת העשר – אף היא שמה אִירֵנָה. האם אספה את ילדיה, הסבירה את הסכנה שתרחף מעליהם ולימדה אותם כיצד להתנהג. ביום עזיבתם את לְבוֹב, נכנסו יַנִינָה סִיץ ובתה אירנה אל שערי הגטו ויצאו ממנו יד ביד עם אִירֵנָה שְוַורְץ הקטנה. בעת הנסיעה ברכבת נערכו בדיקות קפדניות והנוסעים נדרשו לחצות ברגל גשר מעץ. משני צידיו עמד קומנדו מיוחד של “מאתרי יהודים”, אך זהותה של אִירֵנָה שְוַורְץ לא נחשפה. בהגיעם לבית הסב, הוצגה הילדה כקרובת משפחה יתומה. על צווארה ענדה את הצלב ואִירֵנָה לימדה אותה את התפילות הנוצריות. באביב 1943 פרצו אנשי הגסטפו לבית, אך למרבה המזל, לא הצליחו לזהות את הילדה היהודייה. שלומה וביטחונה היו מוטלים על כתפי אחיה המאמצים, שכן האם שהתה רוב הזמן מחוץ לבית בעבודות כפייה.
יַנִינָה סִיץ’ וילדיה זכו באות חסידי אומות העולם. אִירֵנָה שְוַורְץ עלתה לישראל והיא מתגוררת בנתניה, ובעקבותיה, החליטה גם אִירֵנָה דְרַאגִיצֶ’בִיץ-סיץ’ לקשור את גורלה עם מדינת ישראל, כאן גרו עד לפטירתה. גם אנדז’יי סיץ’ החליט לבוא לארץ, והיה לבן זוג של אירנה שוורץ עד לפטירתו.
(מבוסס על www.massuah.org.il)
אירנה שוורץ חותמת על ספר שכתבה על סיפור חייה, נתניה, 2007 אירנה שוורץ חותמת על ספר שכתבה על סיפור חייה, נתניה, 2007
