כשליש מהעוסקים בזנות בישראל – קטינים

הארץ

5.2.12

דנה ויילר-פולק

כ-5,000 מתוך 15 אלף העוסקים בזנות בישראל הם נערות ונערים – כך עולה מנתונים שפרסמו עמותת “עלם”, המסייעת לנוער במצבי סיכון, ומשרד הרווחה. על פי הערכות, לפחות 90% מהעוסקות בזנות נשלטות על ידי סרסורים. הזונות נכנסות לתחום כקטינות, כשגילן הממוצע דומה לזה שבמדינות אחרות בעולם: 12-14.

הבוקר יקיים מטה המאבק בסחר בנשים, מיסודם של משרד עורכי דין כבירי-נבו-קידר ועמותת עצו”ם, הפגנה מול משכן הכנסת, בקריאה לאשר הצעת חוק לפיה צרכני זנות יהיו חשופים לעונש של עד חצי שנת מאסר. במקביל, יתקיימו היום הפגנות דומות גם בכמה ערים בעולם ובהן ניו יורק, וושינגטון ולונדון. הצעת החוק הוגשה ב-2009, אולם קידומה התעכב בשל בקשת משרד המשפטים להתייעץ בעניין עם גורמים שונים בעולם. כעת, עם מתן האישור המשפטי, תובא ההצעה בשבוע הבא לוועדת שרים לענייני חקיקה.

לפי הצעת החוק, יש להקים תוכנית הדרכה שאליה יישלחו אזרחים שנעצרו לראשונה על שימוש בשירותי זנות. התוכנית תכלול הסברים שונים בתחומי בריאות הציבור, החוק והמשפט, וכן הרצאות של נשים שעסקו בזנות. צרכן זנות שיסיים את התוכנית ויעמוד בדרישותיה – לא יוגש נגדו כתב אישום. ואולם, צרכני זנות שייעצרו שוב, לא יוכלו לקחת חלק בתוכנית פעם נוספת ויוענשו. התוכנית תופעל בידי ארגונים לא ממשלתיים ובשיתוף משרד הרווחה.

נקודת המוצא של יו”ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, ח”כ אורית זוארץ (קדימה), העומדת מאחורי הצעת החוק, היא שכדי להביא לצמצום הזנות, אסור להסתפק במאבק אקטיבי בסרסורים וסוחרי הנשים, אלא יש לפעול גם נגד הלקוחות. “הצעת החוק הנוכחית היא חלק מסדרה של הצעות שנועדו לשנות את המציאות, שבה נשים מנוצלות לזנות”, אומרת זוארץ. לדבריה, חוקים דומים אומצו בהצלחה במדינות אחרות והצליחו להוביל לצמצום היקף הזנות. “הדאגה של הקהילה הבינלאומית מתופעת הסחר בנשים לצורכי זנות והבאתן לישראל, הביאה אותנו לקיים הפגנות מקבילות בכמה מקומות. אנו רוצים להבהיר שיש צורך בהחלטה ברורה בעניין”.

תעשיית הזנות בישראל מגלגלת, על פי הערכות שונות, לפחות 2.4 מיליארד שקל בשנה. ממחקר שנערך ב-2007 והתבסס על עדויות של זונות, עולה כי מדי חודש נרשמים בבתי הבושת כמיליון ביקורים וכי כל זונה מקבלת בממוצע 10 לקוחות ביום. מדובר בגברים מכל שכבות האוכלוסייה, ובהם גם נערים בני 13-14. על פי נתוני המשטרה, באזור תל אביב לבדו פועלות כיום 250-400 דירות המשמשות כבתי בושת.

ממחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות עולה כי 82% מהנשים ונערות העוסקות בזנות סבלו או סובלות מאלימות פיזית, וכי 55% מהפגיעות מתבצעות על ידי הלקוחות עצמם. היקף העוסקות בזנות שחוו אונס, גבוה פי 20 מזה שבאוכלוסייה הכללית.

מהנתונים עולה עוד כי רובן המכריע של קורבנות הזנות, גדלו בסביבה אלימה ועברו התעללות קשה בתוך המשפחה. 70%-90% מהעוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדותן ובכלל זה מקרים של גילוי עריות. על פי מרבית המחקרים, נשים אינן פונות לזנות מתוך בחירה, אלא נגררות אליה כתוצאה מכפייה מצד הסרסור או מצד הבעל, המשמש כסרסור. במקרים אחרים, ההידרדרות לזנות נעשית מתוך מצוקה כלכלית והיעדר אפשרויות תעסוקה אחרות.

מדינות סקנדינביה היו הראשונות שחוקקו חוקים המוציאים את הזנות אל מחוץ לחוק. ב-1999 קבעה שוודיה עונשים נגד צרכי הזנות, הנעים מקנס השווה ל-50 ימי עבודה ועד שישה חודשי מאסר. נורווגיה ואיסלנד אסרו את הזנות ב-2009 ומטילות קנסות כספיים על הצרכנים ועד שנת מאסר. לעומת זאת, פינלנד ובריטניה דחו את המודל השוודי וקבעו כי החוק על צרכני הזנות יחול רק במקרים של קורבנות סחר או סרסרות. גם בחלק ממדינות ארה”ב קיימים חוקים המטילים על צרכני זנות קנסות הנעים בין 200 דולר ל-25 אלף דולר. בנוסף לכך, יכולות הרשויות להחרים את כלי הרכב של צרכני הזנות ולפרסם את שמותיהם בעיתונות. גם בצרפת אושר לאחרונה חוק נגד צרכני זנות.