לא קל להתייחס לנושאים של צדק חברתי בארץ. תמיד יש משהו ‘רציני יותר’ שצריך להתמודד איתו – בדרך כלל נושאי ביטחון מנצחים הכל. ואולם, בקיץ האחרון השתנה משהו עם המחאות ההמוניות בעד צדק חברתי. נושאי השיח הציבורי השתנו. פתאום עלו נושאים רציניים לדיון שלא עסקו בביטחון או מלחמה. היה מקום לשיח על חינוך, מעונות יום ובריאות הציבור. סופסוף אפשר לדבר על היעדים והשאיפות החברתיות שלנו. הזרעים שנשתלו בקיץ נשאו פרי בשבוע האחרון, כשישראל התקדמה צעד נוסף לקראת הצטרפות לאותם מדינות הפועלות לנקות את העולם מעבדות מודרנית באחת מצורותיה הבינלאומיות הנפוצות ביותר: סחר במין וזנות.
בקנה מידה עולמי, למדינות קל יותר לדון בצעדים למניעת סחר בבני אדם. חלק ממאמצים אלו קשורים במציאת דרכים לצמצום הזנות – סוג של אלימות והשפלה כלפי נשים וילדים, שחלק גדול מהם נסחרו. תשומת הלב הבינלאומית לנושא מתחזקת בעקבות פערי החברה והכלכלה הגדלים בין צפון לדרום בנוסף למלחמות מקומיות והשפעות שינויי האקלים. ישראל מתפתחת וגדלה, ובהקשר הבינלאומי אנו נאלצים להתמודד עם הגירה וכתוצאה מכך גם עם סחר בבני אדם. כיום יש בישראל מספר מזעזע של 15,000 נשים העובדות בזנות, מתוכם כ-5,000 קטינות.
כבר שמונה שנים שהמטה למאבק בסחר בנשים של עצו”מ פועלת למיגור העבדות המודרנית. יחד עם משרד עו”ד כבירי-נבו-קידר, שמנו לנו למטרה לגרום לרשויות הציבוריות והממשלתיות להתעמת ולעקור מן השורש את העבדות המודרנית בישראל. אנו פועלים להביא לרפורמה בתחומי המניעה, סגירת הגבולות, הגנה על נשים שברחו והעמדה לדין של סוחרים וסרסורים.
כדי להשיג מטרה זו, הקמנו את קמפיין “נשים לדרך” [‘Women To Go’], הצגה עוצמתית של זנות בה נשים עמדו בחלון ראווה כחפצים למכירה; ארגנו את כנס “יצירה” [‘Create’] למחנכים דתיים שעסק בסחר וניצול; והשקנו את ‘פרויקט 119’ – מבצע שתדלנות בו הוקצו מתנדבים לחברי כנסת כדי לפעול למען חקיקה המוציאה את התשלום על שירותי מין אל מחוץ לחוק.
ביום ראשון, ה-12 לפברואר 2012, ועידת השרים לחקיקה של הכנסת העבירה את החקיקה הפוגעת ב’שרשרת האספקה’ של שירותי המין בישראל ובכך יוצרת גורם הרתעה מוכח (במדינות כמו שוודיה, נורבגיה, איסלנד ולאחרונה גם צרפת) לסחר בנשים וזנות. החלטה זו מהווה ניצחון עצום לישראל. ממשלת ישראל הצהירה כי בחברה הישראלית בני האדם לא עומדים למכירה ושהסחר בשירותי מין הוא כבר לא יוזמה חוקית ברחובותינו. חשוב מכך, הנשים בתעשייה זו יודעות כי ממשלת ישראל כבר לא מעלימה עין מהסבל שלהן והיא נחושה למגר חולי חברתי זה.
קילה זכר
מתאמת פרויקט במטה למאבק בסחר בנשים של עצו”מ
