עצו”מ השיקה את “קרן פיאת השיניים היהודית” לנפגעי טרור ישראלים

עצו”מ השיקה באופן רשמי את “קרן פיאת השיניים היהודית”, יוזמה שמטרתה לתת מגוון רחב של טיפולי שיניים לנפגעי טרור ומשפחותיהם, שאין ביכולתם לשאת את הוצאות הטיפולים, ואינם מכוסים בפוליסת ביטוח לרפואת שיניים.

בנוסף למימון טיפולי השיניים של 10 עד 15 נפגעי טרור לשנה, הכוללים טיפולי שיניים תקופתיים, טיפולי שורש, וטיפולי חניכיים, היוזמה שואפת לאתר ולגייס רופאי שיניים ישראלים וספקים דנטליים שיציעו את שירותיהם במחיר מוזל עבור נפגעי טרור ומשפחותיהם.

“חומרת הפגיעה בנפגעי הטרור גורמת לכך שהם סובלים לעתים קרובות מבעיות דנטליות אקוטיות המחייבות טיפול מיידי ומערכתי. כמו כן, מצאנו כי אירוע מוות או פציעה גם גורם לכך שהמשפחות לא יוכלו להרשות לעצמן אפילו את טיפולי השיניים השגרתיים”, כך אומר הרב לוי לאור, מנכ”ל ומייסד עמותת “עצו”מ”.

“לאחר השקת היוזמה הייחודית הזו, עצו”מ תוכל לספק לאנשים הללו סיוע כספי ומעשי ולאפשר להם לזכות לכל טיפולי השיניים החיוניים.”

“קרן פיית השיניים היהודית” הינה פרי מחשבתה של רחל רודמן, דארה פרידמן-ווייס ודינה רפפורט- סטודנטים לתואר שני שהעבירו את השנה האחרונה בלימודים ובהתנדבות בישראל. השנה, שלושת הנשים לומדות בניו יורק, במסצ’וסטס ובוושינגטון הבירה, בסדר הזה, והחלו לגייס תרומות לפרויקט, כשהיעד לגיוס עד לסוף שנת 2012 עומד על  50,000 דולרים. עצו”מ מנסה לאתר תורמים נוספים בכדי להגביר את פעילותה.

“אף שבמקור מטרתי הייתה פשוט להיפגש עם הסטודנטים ולדון בפרויקטים של עצו”מ ובנושאים שעמם אנו מתמודדים בעבודה עם לקוחותינו, מהר מאוד גיליתי שזה הרבה יותר מזה”, אמרה קרין לונדון, רכזת פרויקט נפגעי הטרור ע”ש רוברטה.

“הסטודנטים בחרו לקחת חלק פעיל בפרויקטים שלנו, שהתמקדו במתן מענה לצרכים הדנטליים של נפגעי הטרור. הם קיבלו על עצמם משימה- למצוא פתרון לבעיה הזו. אני מתמלאת בהשראה כשאני רואה סטודנטים צעירים שמתמסרים לפרויקט כזה מתוך מחויבות ללוות אותו עד הסוף.”

תמיכה בחגים

SAMSUNG

כאן בעמותת עצו”מ, אנחנו מבינים שישנם זמנים שנעשו קשים יותר עבור משפחות נפגעי הטרור, שמתמודדות כל הזמן עם השכול, הכאב, העצב והכעס. עבורן, תקופת החגים קשה עוד יותר. אנחנו מבקשים בכל מאודנו לחזק אותן בתקופות הללו ולהזכיר להן שהן לא לבד.

לקראת השנה החדשה החלטנו לשוחח באופן אישי עם המשפחות, לאחל להם בריאות, חוזק נפשי, ושנה חדשה בסימן השלום והשלווה.

ישנן משפחות שמעבר להתמודדות עם הצער והכאב נאלצות גם להסתדר עם הכנסה מזערית, כך שעבורם, תקופת החגים נהייתה קשה עוד יותר. הודות לעזרה שמקבלים מחברים רבים ומתורמים, עצו”מ חילקה לאותן המשפחות תווי קנייה למזון לראש השנה, כדי שיוכלו להביא מעט שמחה לשולחן החג, ומעט אושר ללבבות.

עצו”מ מאחלת לכולם שנת שלום ורפואה שלמה.

מכתב תודה

תמיד מחמם את הלב לראות את לקוחותינו מצליחים להשתקם. ברוב המקרים, מדובר בתהליך ארוך ומתיש. לאחרונה זכתה עצו”מ לעזור לא’, שבשנת 2002 נפצע באורך קשה בזמן שלמד במכינה קדם צבאית בעצמונה. הוא השיג את המטרה שלו, והתוצאות היו כמעט מיידיות. שמחנו בשבילו כפליים.

בהמשך, אני משתף אתכם במכתב תודה שקיבלתי ממנו, בידיעה שביחד עזרנו לקדם את סיפור ההצלחה שלו.

עמותת עצו”מ היקרה,

אני מודה לכם ולתורמים המכובדים שלכם על המלגה שנתתם לי לטובת השתתפותי בקורס מקצועי במודיעין עסקי. לפני יותר משנה, סיימתי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, אבל במשך ששה חודשים לא הצלחתי למצוא עבודה. הסיוע שלכם אפשר לי להשתתף בקורס נוסף להכשרה במודיעין עסקי, והוצעה לי משרה עוד לפני סיום הלימודים הודות להכשרה המורחבת ולידע שהפקתי מהקורס.

תודה שוב על הסיוע הלבבי.

א. א.

יום הזכרון

אתמול בערב, צייננו את יום הזכרון, יום האבל הלאומי שלנו, שבו אנו מכבדים את זכרם של חיילי צה”ל שנפלו, ואת קרבנות הטרור. השנה, כמו בכל שנה, התקשרתי לרבים מהמשפחות שאיתן עובדת עמותת עצו”מ לאורך השנים. בסוף היום, היו לי דמעות בעיניים, הייתי חנוקה… ונאלצתי להזכיר לעצמי שהכאב, האובדן וההקרבה של אותן המשפחות הפכו לכותרות, אולם הסיפורים נמשכים.

זהו סיפור של גבורה ללא שיאור: לעמוד מול השכול ולשקם את החיים- זו וודאי הדרך הטובה ביותר לכבד את זכרם של אלו שהלכו לעולמם בנסיבות טרגיות. אבקש לשתף אתכם בכמה מחשבות שאיתי שיתפו נפגעי הטרור.

ל’, שאביו היה נהג אגד שנהרג בשנת 2002:

“לא אתן למחבלים לנצח. אני כל יום בבית הספר, והעבודה קשה- אז אני משקיע בלימודים בשביל שאבא יהיה גאה בי.”

ר’, שבעלה נחטף ונרצח בידי מחבלים בשנת 2005:

“הגעגועים מתחזקים מידי יום, אבל אני נשארת חזקה למען הילדים. נשארתי רק אני, רק אני אוכל לדאוג להצלחתם. אנחנו תמיד עצובים, אבל אנחנו גם מוצאים את ההזדמנויות לשמוח, משום שזה מה שבעלי היה רוצה.”

ק’, שבנה נורה ונרצח בזמן שהמתין להסעה ליד ביתו בשנת 2005:

“כל יום הוא יום אבל בבית. אך החיים ממשיכים, ואני אומרת לילדים הנותרים שלי- זכרו את הדברים הטובים, את השמחה, החיוך, הצחוק, המוזיקה, והחברים”

יהה זכרם ברוך

קרין לונדון

רכזת הפרויקט לנפגעי טרור ע”ש רוברטה

יום השואה

השם הרשמי של יום השואה הינו “יום הזכרון לשואה ולגבורה. השימוש במילה “גבורה” מתייחס לגיבורים יהודים שעברו את זוועות השואה.

אלא שישנו סוג אחר של גבורה שניתן למצוא בשואה, הלא הוא גברותם של חסידי אומות האולם- לא-יהודים שפעלו בניגוד למה שהסביבה שלהם הכתיבה להם, ובניגוד לחוק בארצותיהם. החברה שלהם פעלה באדישות ולעתים אף באכזריות, אך הם פעלו אחרת. הם סיכנו את חייהם שלהם ובמקרים רבים גם את חיי בני משפחותיהם, כל זאת על מנת להציל יהודים.

הקלקו כאן כדי לקרוא את סיפוריהם של חסידי אומות העולם- המצילים.

יעל רוזן,

רכזת פרויקט חסידי אומות העולם

”פרוייקט חדש – ’’אברה

degen

עמותת עצו”ם החלה בימים אלו פרויקט חדש בקרב אסירי ציון יוצאי אתיופיה ובני נוער, הנקרא “אברה” (“להאיר” באמהרית). פרויקט “אברה” נועד להפגיש בין בני נוער לבין אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה, על מנת לשפוך אור על סיפוריהם של הפעילים באמצעות תכנית חינוכית חוויתית וייחודית. מטרת הפרויקט היא מתן אפשרות לאסירי הציון לספר את סיפורם ולזכות בהכרה ובכבוד להם הם ראויים, ובמקביל להעניק לצעירים הזדמנות להיחשף לסיפורי גבורה, להכיר את הפעילים באופן אישי ולעסוק בהנצחת הסיפורים.

במסגרת הפרויקט ייפגשו כ-18 תלמידי כיתות י”א-י”ב מבתי ספר בבאר שבע, שנבחרו בקפידה, עם אסירי ציון יוצאי אתיופיה הגרים בבאר שבע ובסביבתה.

התכנית כוללת מפגשים קבוצתיים של התלמידים במטרה להכשיר אותם למפגשים עם אסירי הציון. המפגשים הקבוצתיים כוללים למידה על האוכלוסייה, הכנה לעריכת ראיונות עם אסירי הציון ועיבוד של החוויות לאורך התכנית כולה. המפגשים הקבוציים יתקיימו במכללה האקדמית ע”ש קיי בבאר שבע ויועברו בעזרתו של יורם פרץ, מרצה ותיק בתחום האמנות והצילום, העוסק בתחום של מדיה ככלי להעצמה חברתית.

במהלך התכנית, תתחלק הקבוצה לצוותים של 3-4 תלמידים, כאשר כל צוות יצור קשר עם אסיר ציון אחד ויקיים מספר מפגשים עימו. המפגשים יתקיימו בבתיהם של אסירי הציון במטרה ליצור אוירה אישית ולאפשר היכרות ישירה בין משתתפי התכנית. במסגרת המפגשים, יצולמו ראיונות שיערכו התלמידים עם אסירי הציון. צילומים אלו יועבדו לסרטונים קצרים אודות סיפורי הגבורה וחשיפתם בפני בני הנוער המשתתפים. הפקה זו תעשה על ידי דוד גברו, במאי וצלם מקצועי, העומד בראש הסינמטק בנתיבות. דוד, אשר עלה מאתיופיה בגיל צעיר, מזדהה עם ערכי הפרוייקט ובעל ניסיון עשיר בתחום.

הפקת הסרטונים עשויה להרחיב את המודעות בחברה הישראלית לפועלם של אסירי ציון ופעילי עליה יוצאי אתיופיה. חשיפת הסיפורים בפרויקט זה נבחרה להיעשות על ידי בני נוער, כדי לתת מקום לנקודת מבטם ולהבנותיהם הייחודיות, ולאפשר מפגש בין-דורי עשיר שהתפוקות ממנו יהיו הדדיות.

תרומתן של חלומות מוטיבציה וחריצות להצלחתה של נפגעת טרור

הטרור גבה את חייו של אביה והציב אתגרים ומכשולים רבים בדרכה. אביה נטל חלק ביצירת המוטיבציה, והצלחתה מכבדת את זכרו.

נ’, אישה בת 33, הינה מקור להשראה. בגיל 21, נרצח אביה בפיגוע טרור במסגרת עבודתו בחו”ל. הפיגוע אירע בעת שחרורה מצה”ל. נ’ מתארת ילדות מופלאה. לאור קשיים כלכליים אביה נאלץ לנסוע לחו”ל כדי להתפרנס. מותו הותיר אותה במצב קשה ועם שאלות רבות לגבי עתידה.

נ’, תלמידה חרוצה, החליטה לפנות ללימודים אקדמיים. נ’ התחילה ללמוד תכנית מלאה בחוג לפסיכולוגיה. כנפגעת טרור, היא הייתה זכאית למלגת לימודים מהמוסד לביטוח לאומי. מכיוון שהייתה בת 21 במותו של אביה, נ’ לא הייתה זכאית להוצאות מחיה נוספות מביטוח לאומי, ועל כן עבדה בעבודות מזדמנות במהלך חופשות ובכל הזדמנות אפשרית על מנת לכלכל את עצמה.

עם סיום התואר הראשון, נ’ החלה לעבוד כמדריכה בפנימיה של ילדים. כיום, כעבור ארבע שנים, היא ממשיכה לעבוד שם במשרה חלקית. באמצעות עבודה מאומצת והסתפקות במועט, נ’ הצליחה לחסוך מספיק כסף על מנת להמשיך לתואר שני וללמוד פסיכולוגיה חינוכית.

נ’ מתגוררת עם בני משפחתה באיזור ירושלים, לומדת בדרום הארץ ועובדת במרכז. היא מבלה זמן רב בנסיעות, אותן היא מנצלת ללימודים. נ’ מתקדמת אל עבר סיום התואר השני ותחילת כתיבת עבודת המחקר שלה. בספטמבר 2010, נ’ תתחיל את עבודת ההתמחות שלה. בעזרת תרומתכם הנדיבה, עמותת עצו”ם זכתה לסייע בתשלום שכר הלימוד של נ’ לשנה זו.

סיפורה של נ’ נגע לליבנו. כאשר פגשתי אותה, אמרתי לה שיש לה אומץ וכוחות אדירים. שאלתי אותה כיצד הצליחה לעשות זאת. היא ענתה בפשטות: “יש לך חלומות, יש לך שאיפות ואתה מקריב”.

ביקור מיוחד במינו

ביקורי בית הם חלק מעבודתינו עם נפגעי איבה. הביקורים מסייעים ביצירת קשרים משמעותיים יותר עם המשפחות ובהבנה עמוקה יותר של צרכיהן. לאחרונה ערכנו ביקור בית אשר הותיר אותנו נרגשות ואנו חשות צורך לשתף את ידידי עמותת עצו”ם בחוויה עוצמתית זו.

מדי יום אנו נתקלים בבעיה או אתגר של משפחה המלווים בבקשה לעזרה. בביקור זה, לא התבקשנו לסייע, אלא נשאבנו אל תוך עולמו של ילד ששרד פיגוע טרור כנגד כל הסיכויים.

א’ הוא ילד בן 8 הסובל מפגיעה ניורולוגית קשה כתוצאה מפגיעת קסאם ישירה לפני כשנה. במהלך השנה ביקרנו את המשפחה והיינו שותפים לרגעים מרגשים בהם א’ הפתיע את רופאיו אשר העריכו כי לא יחיה, לא ילך ולא ידבר. אולם, א’ עושה את כל אלה והרבה יותר. הילד המקסים הזה מצליח להתיש אותנו במהלך יציאות לקניון ולגן החיות.

בדרך כלל א’ נמרץ וחדור מטרה. בביקורינו האחרון הוא לא הביע עניין במתנה שהבאנו, הוא היה מצוברח, מחשבותיו מפוזרות ומשתנות ללא הפוגה.

ברגע אחד א’ עבר מדיבורים על אוכל לזכרונות מזמן הפיגוע. כמה רגעים לאחר מכן, א’ פרץ בבכי ופנה לאמו: “למה אני? למה לא את? למה לא החברים שלי?”. רגע לאחר מכן, הוא פנה לאחות: “התוכלי לתת לי חיסון ולתקן את ידי?”. א’ הצביע על ידו. “מי עשה לי את זה?”. ומיד לאחר מכן סיפר על אחותו הקטנה והיפהפיה. סיפורים אלו הובילו לשאלות לגבי עתידו: “האם אוכל להתחתן?”. כל התהיות והמחשבות של א’ הושחלו תוך כדי משחק כדור.

אימו של א’ התקשתה לעקוב אחר כל האמירות. היא נרגעה כאשר א’ העלה נושאים ניטרליים, אך מיד לאחר מכן הופתעה שוב כאשר פנה לתכנים הקשים. התסכול היה כביר. רק שנה לאחר הפגיעה, ההשפעה מתחילה להתגבש: זכרונות, מגבלות, התמודדויות ומחשבות לגבי העתיד.

הביקור נערך בזמן מתוח, אך נדהמנו מכוחותיה של אימו, סבלנותה ואהבתה. התרשמנו בצורה בלתי רגילה מהמפגש הישיר והאישי עם השלכות של הטראומה. המעורבות בחייו של א’ ומשפחתו הינה זכות עבורינו. אנו מנסים לתמוך בהם בעזרת מתנדבים קבועים המגיעים לעזור ובמתן מענה לצרכים ספציפיים העולים במהלך תקופת השיקום. אנו מקווים לעמוד לצד המשפחה עד להחלמה שלימה של א’.