המטה למאבק בסחר בנשים (פרויקט משותף לעמותת עצו”מ וכבירי-נבו-קידר) שמחה להודיע על הצלחתו של קמפיין להדגשת שכיחות המודעות הבלתי חוקיות לשירותי מין בישראל ואת חוסר היוזמה של משטרת ישראל להעמיד את העבריינים לדין. החקיקה בנושא, שהועברה לפני שנתיים, חוזקה ומטרת החקיקה הובהרה כתוצאה ישירה של שתדלנות מטה המאבק בכנסת.

למרות תיקונים אלו, מודעות לשירותי מין עדיין נפוצים בישראל, ובתגובה המטה המשיך את המאבק בבג”צ. במסגרת ההכנות לתיק, המטה פרסם מודעות שווא לשירותי מין בעיתונות כדי להוכיח לבג”צ את הקלות בה מתפרסמים מודעות כאלה בארץ. המודעות כללו מספרי טלפון אליהם לקוחות פוטנציאלים יכולים להתקשר כדי לקבוע מפגש עם אשה שהוזנתה. מי שהתקשר שמע הקלטה של שחקנית המספרת איך הגיעה לעבוד בזנות. המטה עקב אחרי מספר השיחות שהגיעו לטלפונים אלו והשתמשה בהם כעדות לדרישה הנרחבת לזנות בארץ.

מוקדם יותר החודש בג”צ קבע כי המשטרה והעיתונות זקוקים להארכת זמן, אמנם מוגבלת, כדי להבין ולציית לחוק. בשבועות המעטים מאז חקיקת בג”צ, המשטרה עצרה את הבעלים של “בננה”, כתב עת חודשי המפרסם רק מודעות לשירותי מין, כתב העת המוביל למודעות מעין אלה. מעצר זה מסמן התקדמות משמעותית במאבק של ישראל בזנות וסחר בנשים ומעביר מסר חריף למפרסמי המודעות שהמדינה כבר לא תסבול אי-ציות לחקיקה החדשה.

ש.: רק בעקבות הפרויקט הזה ידעתי מה עבר על קרובי משפחה שלי. ידעתי שהם עלו דרך סודן, אך הם מעולם לא סיפרו מעבר לזה. בעקבות זה ששאלתי ודברתי על זה בבית גיליתי מה עבר על קרובת משפחה – ששכלה שלושה ילדים ובעל בדרך לארץ. בעקבות הפרויקט גיליתי שיש אסירי ציון.

א.: זה נתן לי עוד סיבה להתגאות בזה שאני אתיופית. גרם לי להעריך את מה שאנשים עשו כדי שאני אעלה לארץ. אני חשבתי שהורים שלי עלו על מטוס והגיעו. לא ידעתי שיש מישהוא שנלחם בשביל זה, שעשה מאמצים בשביל זה.

ר.: ידעתי על סיפורי העליה בערך, וזה נתן לי אפשרות להעמיק. דרך הסיפור של האסיר ציון הבנתי מה עבר על ההורים שלי.

ב.: לא ידעתי מה המושג אסירי ציון אומר לפני כן.

ד.: זה נתן לי אפשרות לעשות משהוא משמעותי מאד. משהוא מחוץ לבית ספר ולישון. 

ש.: תודה לכם שאתם מנהלים פרויקט כזה.

מ.: כשנכנסתי לפרויקט לא באמת הבנתי ולא חשבתי שיהיה כ”כ מעניין.

ד.: לא הכרתי את המושג של אסירי ציון. לא ידעתי מה זה. מאד חשוב להפיץ את הסיפורים האלו של העדה, כדי שכולם יכירו.

י.: חשוב להכיר את הסיפורים, לדעת מה האנשים האלו עשו.

ר.: לא ידעתי שיש אסירי ציון מאתיופיה. הפרויקט אפשר לי להיחשף לסיפורים.

ללמוד עוד על הפרויקט – לחצו כאן.

עצו”מ השיקה באופן רשמי את “קרן פיאת השיניים היהודית”, יוזמה שמטרתה לתת מגוון רחב של טיפולי שיניים לנפגעי טרור ומשפחותיהם, שאין ביכולתם לשאת את הוצאות הטיפולים, ואינם מכוסים בפוליסת ביטוח לרפואת שיניים.

בנוסף למימון טיפולי השיניים של 10 עד 15 נפגעי טרור לשנה, הכוללים טיפולי שיניים תקופתיים, טיפולי שורש, וטיפולי חניכיים, היוזמה שואפת לאתר ולגייס רופאי שיניים ישראלים וספקים דנטליים שיציעו את שירותיהם במחיר מוזל עבור נפגעי טרור ומשפחותיהם.

“חומרת הפגיעה בנפגעי הטרור גורמת לכך שהם סובלים לעתים קרובות מבעיות דנטליות אקוטיות המחייבות טיפול מיידי ומערכתי. כמו כן, מצאנו כי אירוע מוות או פציעה גם גורם לכך שהמשפחות לא יוכלו להרשות לעצמן אפילו את טיפולי השיניים השגרתיים”, כך אומר הרב לוי לאור, מנכ”ל ומייסד עמותת “עצו”מ”.

“לאחר השקת היוזמה הייחודית הזו, עצו”מ תוכל לספק לאנשים הללו סיוע כספי ומעשי ולאפשר להם לזכות לכל טיפולי השיניים החיוניים.”

“קרן פיית השיניים היהודית” הינה פרי מחשבתה של רחל רודמן, דארה פרידמן-ווייס ודינה רפפורט- סטודנטים לתואר שני שהעבירו את השנה האחרונה בלימודים ובהתנדבות בישראל. השנה, שלושת הנשים לומדות בניו יורק, במסצ’וסטס ובוושינגטון הבירה, בסדר הזה, והחלו לגייס תרומות לפרויקט, כשהיעד לגיוס עד לסוף שנת 2012 עומד על  50,000 דולרים. עצו”מ מנסה לאתר תורמים נוספים בכדי להגביר את פעילותה.

“אף שבמקור מטרתי הייתה פשוט להיפגש עם הסטודנטים ולדון בפרויקטים של עצו”מ ובנושאים שעמם אנו מתמודדים בעבודה עם לקוחותינו, מהר מאוד גיליתי שזה הרבה יותר מזה”, אמרה קרין לונדון, רכזת פרויקט נפגעי הטרור ע”ש רוברטה.

“הסטודנטים בחרו לקחת חלק פעיל בפרויקטים שלנו, שהתמקדו במתן מענה לצרכים הדנטליים של נפגעי הטרור. הם קיבלו על עצמם משימה- למצוא פתרון לבעיה הזו. אני מתמלאת בהשראה כשאני רואה סטודנטים צעירים שמתמסרים לפרויקט כזה מתוך מחויבות ללוות אותו עד הסוף.”

כאן בעמותת עצו”מ, אנחנו מבינים שישנם זמנים שנעשו קשים יותר עבור משפחות נפגעי הטרור, שמתמודדות כל הזמן עם השכול, הכאב, העצב והכעס. עבורן, תקופת החגים קשה עוד יותר. אנחנו מבקשים בכל מאודנו לחזק אותן בתקופות הללו ולהזכיר להן שהן לא לבד.

לקראת השנה החדשה החלטנו לשוחח באופן אישי עם המשפחות, לאחל להם בריאות, חוזק נפשי, ושנה חדשה בסימן השלום והשלווה.

ישנן משפחות שמעבר להתמודדות עם הצער והכאב נאלצות גם להסתדר עם הכנסה מזערית, כך שעבורם, תקופת החגים נהייתה קשה עוד יותר. הודות לעזרה שמקבלים מחברים רבים ומתורמים, עצו”מ חילקה לאותן המשפחות תווי קנייה למזון לראש השנה, כדי שיוכלו להביא מעט שמחה לשולחן החג, ומעט אושר ללבבות.

עצו”מ מאחלת לכולם שנת שלום ורפואה שלמה.

תמיד מחמם את הלב לראות את לקוחותינו מצליחים להשתקם. ברוב המקרים, מדובר בתהליך ארוך ומתיש. לאחרונה זכתה עצו”מ לעזור לא’, שבשנת 2002 נפצע באורך קשה בזמן שלמד במכינה קדם צבאית בעצמונה. הוא השיג את המטרה שלו, והתוצאות היו כמעט מיידיות. שמחנו בשבילו כפליים.

בהמשך, אני משתף אתכם במכתב תודה שקיבלתי ממנו, בידיעה שביחד עזרנו לקדם את סיפור ההצלחה שלו.

עמותת עצו”מ היקרה,

אני מודה לכם ולתורמים המכובדים שלכם על המלגה שנתתם לי לטובת השתתפותי בקורס מקצועי במודיעין עסקי. לפני יותר משנה, סיימתי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, אבל במשך ששה חודשים לא הצלחתי למצוא עבודה. הסיוע שלכם אפשר לי להשתתף בקורס נוסף להכשרה במודיעין עסקי, והוצעה לי משרה עוד לפני סיום הלימודים הודות להכשרה המורחבת ולידע שהפקתי מהקורס.

תודה שוב על הסיוע הלבבי.

א. א.

אתמול בערב, צייננו את יום הזכרון, יום האבל הלאומי שלנו, שבו אנו מכבדים את זכרם של חיילי צה”ל שנפלו, ואת קרבנות הטרור. השנה, כמו בכל שנה, התקשרתי לרבים מהמשפחות שאיתן עובדת עמותת עצו”מ לאורך השנים. בסוף היום, היו לי דמעות בעיניים, הייתי חנוקה… ונאלצתי להזכיר לעצמי שהכאב, האובדן וההקרבה של אותן המשפחות הפכו לכותרות, אולם הסיפורים נמשכים.

זהו סיפור של גבורה ללא שיאור: לעמוד מול השכול ולשקם את החיים- זו וודאי הדרך הטובה ביותר לכבד את זכרם של אלו שהלכו לעולמם בנסיבות טרגיות. אבקש לשתף אתכם בכמה מחשבות שאיתי שיתפו נפגעי הטרור.

ל’, שאביו היה נהג אגד שנהרג בשנת 2002:

“לא אתן למחבלים לנצח. אני כל יום בבית הספר, והעבודה קשה- אז אני משקיע בלימודים בשביל שאבא יהיה גאה בי.”

ר’, שבעלה נחטף ונרצח בידי מחבלים בשנת 2005:

“הגעגועים מתחזקים מידי יום, אבל אני נשארת חזקה למען הילדים. נשארתי רק אני, רק אני אוכל לדאוג להצלחתם. אנחנו תמיד עצובים, אבל אנחנו גם מוצאים את ההזדמנויות לשמוח, משום שזה מה שבעלי היה רוצה.”

ק’, שבנה נורה ונרצח בזמן שהמתין להסעה ליד ביתו בשנת 2005:

“כל יום הוא יום אבל בבית. אך החיים ממשיכים, ואני אומרת לילדים הנותרים שלי- זכרו את הדברים הטובים, את השמחה, החיוך, הצחוק, המוזיקה, והחברים”

יהה זכרם ברוך

קרין לונדון

רכזת הפרויקט לנפגעי טרור ע”ש רוברטה

השם הרשמי של יום השואה הינו “יום הזכרון לשואה ולגבורה. השימוש במילה “גבורה” מתייחס לגיבורים יהודים שעברו את זוועות השואה.

אלא שישנו סוג אחר של גבורה שניתן למצוא בשואה, הלא הוא גברותם של חסידי אומות האולם- לא-יהודים שפעלו בניגוד למה שהסביבה שלהם הכתיבה להם, ובניגוד לחוק בארצותיהם. החברה שלהם פעלה באדישות ולעתים אף באכזריות, אך הם פעלו אחרת. הם סיכנו את חייהם שלהם ובמקרים רבים גם את חיי בני משפחותיהם, כל זאת על מנת להציל יהודים.

הקלקו כאן כדי לקרוא את סיפוריהם של חסידי אומות העולם- המצילים.

יעל רוזן,

רכזת פרויקט חסידי אומות העולם

עמותת עצו”ם החלה בימים אלו פרויקט חדש בקרב אסירי ציון יוצאי אתיופיה ובני נוער, הנקרא “אברה” (“להאיר” באמהרית). פרויקט “אברה” נועד להפגיש בין בני נוער לבין אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה, על מנת לשפוך אור על סיפוריהם של הפעילים באמצעות תכנית חינוכית חוויתית וייחודית. מטרת הפרויקט היא מתן אפשרות לאסירי הציון לספר את סיפורם ולזכות בהכרה ובכבוד להם הם ראויים, ובמקביל להעניק לצעירים הזדמנות להיחשף לסיפורי גבורה, להכיר את הפעילים באופן אישי ולעסוק בהנצחת הסיפורים.

במסגרת הפרויקט ייפגשו כ-18 תלמידי כיתות י”א-י”ב מבתי ספר בבאר שבע, שנבחרו בקפידה, עם אסירי ציון יוצאי אתיופיה הגרים בבאר שבע ובסביבתה.

התכנית כוללת מפגשים קבוצתיים של התלמידים במטרה להכשיר אותם למפגשים עם אסירי הציון. המפגשים הקבוצתיים כוללים למידה על האוכלוסייה, הכנה לעריכת ראיונות עם אסירי הציון ועיבוד של החוויות לאורך התכנית כולה. המפגשים הקבוציים יתקיימו במכללה האקדמית ע”ש קיי בבאר שבע ויועברו בעזרתו של יורם פרץ, מרצה ותיק בתחום האמנות והצילום, העוסק בתחום של מדיה ככלי להעצמה חברתית.

במהלך התכנית, תתחלק הקבוצה לצוותים של 3-4 תלמידים, כאשר כל צוות יצור קשר עם אסיר ציון אחד ויקיים מספר מפגשים עימו. המפגשים יתקיימו בבתיהם של אסירי הציון במטרה ליצור אוירה אישית ולאפשר היכרות ישירה בין משתתפי התכנית. במסגרת המפגשים, יצולמו ראיונות שיערכו התלמידים עם אסירי הציון. צילומים אלו יועבדו לסרטונים קצרים אודות סיפורי הגבורה וחשיפתם בפני בני הנוער המשתתפים. הפקה זו תעשה על ידי דוד גברו, במאי וצלם מקצועי, העומד בראש הסינמטק בנתיבות. דוד, אשר עלה מאתיופיה בגיל צעיר, מזדהה עם ערכי הפרוייקט ובעל ניסיון עשיר בתחום.

הפקת הסרטונים עשויה להרחיב את המודעות בחברה הישראלית לפועלם של אסירי ציון ופעילי עליה יוצאי אתיופיה. חשיפת הסיפורים בפרויקט זה נבחרה להיעשות על ידי בני נוער, כדי לתת מקום לנקודת מבטם ולהבנותיהם הייחודיות, ולאפשר מפגש בין-דורי עשיר שהתפוקות ממנו יהיו הדדיות.